יציאה מעבדות לחירות

כל כך השתוקקתי לחופש בחיים.
כשיצאתי לדרך עצמאית, אבא שלי, שהיה איש עסקים הרבה שנים, אמר לי:
יש מחיר לחופש.

אני זוכרת את הרגע שקיבלתי את ההחלטה להתפטר מעיריית ירושלים:
ישבתי על שפת הים באילת, הסתכלתי על הגלים, הרגשתי את החצץ החמים בין אצבעותיי, ואמרתי לעצמי: זהו. אני עוזבת.
מדהים איך החיים מקבלים תפנית בהחלטה של רגע. (כמובן שלרגע הזה קדמו הרבה מחשבות, הרהורים והתלבטויות!).

רק היום, כמעט שנתיים אחרי אותה החלטה גורלית, אני מבינה את המחירים שאני משלמת.

1. הכנסה לא יציבה. קשה לומר את זה בקול- אבל אני לא כאן כדי לייפות או לכסות על דברים. היו לי חודשים השנה שהייתי מאד מרוצה מההכנסה שלי, והיו חודשים שממש לא. אני לומדת איך ליצור יציבות וצמיחה בעולם החדש הזה.

2. הצורך התמידי בליזום פעולות. בתור פסיכולוגית בשירות הציבורי, התפקיד שלי היה להביא את הנוכחות שלי ואת העבודה המקצועית שלי. יוזמה לא היתה חלק מהמשוואה. בתור בעלת עסק מתחיל, יוזמה היא חלק אינטגרלי מהפעילות. אם אני לא יוזמת- סדנה, קורס, פגישה, פוסט, מייל, וידאו- אז לא יהיה.

3. בדידות. פעם הייתי חלק ממשהו מובנה ומוגדר. היו לי קבוצת שווים, וכולנו עשינו את אותו סוג עבודה. היום, אני עומדת בפרונט- אין מאחורי ארגון או בוס. זו חשיפה אישית ברמה אחרת ממה שהכרתי, ולא תמיד יש עם מי לחלוק.

אלה המחירים. כמה זה טוב להתבונן בהם, ולומר להם שלום.
ומה לגבי התועלות? מה אני מרוויחה מההחלטה שקיבלתי? לצאת לדרך עצמאית- כשהחזון שלי היא ללוות נשים שאוהבות את החיים, להשיג יותר חופש, עושר, בריאות ומנהיגות בחיים שלהן?