פרשת יתרו

אני רוצה לתאר לכם את השלבים היפהפיים בתהליך הייעוץ של יתרו:
• הראשון, הוא מגיע אל הארגון, אל המנהיג, לשטח. הוא לא יושב במשרד במגדל גבוה ואומר בואו אלי. כבר באקט הזה הוא יוצר אמפתיה וקשר בלתי אמצעי עם משה.
וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ–אֶל-מֹשֶׁה:  אֶל-הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר-הוּא חֹנֶה שָׁם–הַר הָאֱלֹהִים
• הוא מציג את עצמו. הוא לא לוקח שום דבר כמובן מאליו. הוא מסביר מיהו, ומגשר על כל פרט:
.  ו וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ;
• יתרו מחכה להיענות מצד משה. הוא מכווננן לקצב שלו, זה יוצר הדדיות – twinship בשפה פסיכולוגית, ומשה נענה לקשר, הם מתחבקים ומתנשקים:
.  ז וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק-לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ-לְרֵעֵהוּ, לְשָׁלוֹם; וַיָּבֹאוּ, הָאֹהֱלָה

• יתרו מקשיב. כולנו יודעים איזה קסם יש באקט הפשוט , אך הלא נפוץ של ההקשבה המלאה. ומשה, אכן נפתח ומספר.

.  ח וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל:  אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם יְהוָה

• יתרו נותן מילה טובה, חיזוק חיובי, ומגלה רגש של שמחה והתלהבות כנה על השתלשלות העניינים.
.  ט וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ–עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל:  אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם.  י וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם.  יא עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל-הָאֱלֹהִים:  כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.

• עיקרון הפעולה ההדדית. כעת, יתרו לא רק שמח, מתלהב ומאמין למשה ומאמין בה', אלא הוא זובח, ואוכל לחם עם משה.
יב וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים–לֵאלֹהִים; וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאֱכָל-לֶחֶם עִם-חֹתֵן מֹשֶׁה–לִפְנֵי הָאֱלֹהִים

יתרו ביצע שש פעולות שיוצרות בסיס של קירבה, אמון, joining והכלה.
מכאן, כל מה שיתרו יציע אח"כ- נדמה שיש סיכוי טוב שמשה יקשיב לו.
ששת הפעולות הן: מגיע (לשטח), מציג את עצמו (לא לוקח דבר כמובן מאליו), מחכה ומתכוונן (להיענות של משה), מקשיב (לנרטיב של משה), מחזק (ומתחבר למה שמשה מספר) ופועל יחד בהדדיות (זובח ואוכל לחם איתו).
מצאתי ציטוט שממחיש את הפעולות של יתרו.
ליאו בוסקאליה, פרופסור לחינוך מיוחד:
“Too often we underestimate the power of a touch, a smile, a kind word, a listening ear, an honest compliment, or the smallest act of caring, all of which have the potential to turn a life around.” 
― Leo F. Buscaglia
לאחר שיתרו מציב את עצמו בתור היועץ האולטימטיבי, הוא בעצם מלמד את משה שיעור מאד חשוב, וזה מעבר מהפרסונלי למבני.
כשלאנשים יש בעיה בחיים הבינאישיים, הם נוטים לייחס את הקשיים לאופי ולהתנהגות המסוימים של האנשים האחרים איתו הוא בקשר. למשל: בן הזוג לא נוכח מספיק עם הילדים, הבוסית מעמיסה עלי עוד ועוד עבודה, הילדים לא עוזרים מספיק בבית. הוא עצלן, היא מתבטלת, היא לא רגישה, וכו'.
ליועץ יש תפקיד מאד חשוב וזה לעלות מעל ומעבר לרמה הפרסונלית, ולהסתכל על המערכת, או על המבנה הקיים. כשמערכת עובדת בצורה אפקטיבית, אין בעיה פרסונלית.
כמו שאמר הכלכלן האמריקאי ופרופסור בהארוורד, תיאודור לוויט:
Organizations exist to enable ordinary people to do extraordinary things.
כשלכולם ברור מה חלוקת התפקידים, מי עושה מה, ודבר נוסף חשוב- יש העצמה ונתינת אחריות ואמון לבעלי התפקידים, יש מערכת בריאה ומתפקדת, שמוציאה מצוינות מאנשים.
שברתי את הראש לחשוב למה יש את סיפור יתרו לפני קבלת התורה. ועכשיו התבהר לי הקשר.
חשבתי על זה שיש כאן סיפור של מה קודם למה.
האם קודם נוחתת על הבן אדם השראה, ואז הוא יוצר מציאות חדשה?
או שקודם הוא יוצר מציאות: כלומר, הוא יוצר מבנה, מפתח הרגלים וכישורים, ורק אחר כך מגיעה ההשראה?
יש הרבה אנשים שמחכים שההשראה, האלוהות, החיבור הרוחני, פשוט יגיע. ובינתיים הם נעים ונדים, לא יודעים במה להיאחז, וחשים ריקנות.
יש אנשים, או ארגונים, שעובדים על שימון המערכת הפנימית: סדר יום, העצמה, תפילה, מדיטציה, אוכל בריא, קשרים מספקים. הם יוצרים מבנה עמיד ואיתן שבעצם יוצר מיכל שמאפשר להשראה האלוהית לשכון בתוכה.
כך אני רואה את הייעוץ של יתרו שקדם לקבלת התורה.
כמו המשפט המפורסם מהסרט field of dreams 1989:
If you build it, they will come
עד כאן- הכל טוב ויפה.

ועדיין- לא ניתן להתעלם מההרגשה- שהדבר הקדוש והיסודי הזה, עשרת הדיברות, ניתן בצורה מוקדמת מדי לעם. לשון הכתוב מתובל בהרבה מילות איום והפחדה- ובני ישראל מצטיירים כהמון פסיבי, ילדותי ומפוחד- שלא יודע להתנהל מול המאורע הענק הזה שמתרחש.

היה כאן רצון לתת ידע, עצמאות ואחריות לילד, לבני ישראל, אך הילד עוד לא בשל לקבל אותו.
ולמרות השבר הגדול שמתרחש אחר כך- עגל הזהב- בוצע עיקרון פסיכולוגי- חינוכי ראוי לשבח.

נעשה ריסטארט לכל התהליך.
מפה אנחנו לומדים שתמיד אפשר להתחיל מחדש. תמיד יש אפשרות לתיקון, זה אף פעם לא מאוחר מדי.

אז אם היום שלכם, השבוע, או השנה התחילו ברגל שמאל, זה בסדר.
עצרו. תנשמו. תתחברו. ערכו שינויים מבניים קטנים, ופנו מקום להשראה.

שבת שלום!