מקדחה בסלע

מייקל, המורה שלי לאימון, לימד אותי: אם המקדחה תקועה בסלע, מוציאים, ומכניסים אותה ממקום אחר.
למדתי את זה על בשרי:
במשך עשר שנים, אני ומאט עבדנו על פרויקט שינוי תב”ע לדירה שלנו. 
הרעיון היה להגדיל את אחוזי הבנייה לכל הבניין, להוציא היתר בנייה ולהפוך את דירת ה- 80 מ”ר לדירה של 150 מ”ר. 
וחברים, היה קשה. 
היה מתיש. 
עבודה עם שכנים, בגילאים, רקעים ומיינדסטים שונים.


בכל מקום שעקפנו עיקול, הגיע עוד אחד, ועוד אחד. בינתיים, עברנו לגור בדירה אחרת, קיבלנו מרחק פסיכולוגי מהדירה, ולמדנו שיש עוד דרכים להשקיע כסף, מלבד בדירה הירושלמית שלנו. 
ולפני כמה חודשים, פשוט הרפינו. 
יש לנו כרגע דיירת בדירה, ואח”כ נמכור.

לקח לי זמן להבין: נתקעתי על נקודה מסוימת בסלע כי לא ידעתי שיש לי עוד אפשרויות.

ומה היה הסלע שלי? מה באמת ניסיתי לעשות עם הרחבת הדירה?
להגדיל הון.
למה?
הגדלת אפשרויות הבחירה שלי בחיים. חופש. ביטחון.
אה! אלה הסלעים שלי.
וזה אגב לקח לי זמן להבין. כי חשבתי שאני פשוט רוצה דירה גדולה. אבל זה לא מה שחשוב. 
(הבדל בין שנות העשרים שלי לשנות השלושים).
מרגע שאני מזהה את הסלעים שלי, אותם תשוקות עמוקות, ערכי ליבה, יש לי חופש לממש אותן בכל כך הרבה דרכים.
אך רובנו נתקעים על כותרות. על נקודה מסוימת בסלע. ואז אנחנו עושים בכוח. מוציאים אנרגיה רבה, בלי ההבנה שאם נוציא את המקדחה, ונכוון אותה לנקודה אחרת, יכול להיות שתהיה לנו כניסה רכה יותר, ושינוי עמוק אך נינוח יותר.
הסלע היא אותה סלע!
בתהליכי אימון, אני לא רוצה לקדוח עוד בסלע שהלקוחה כבר קדחה בו. היא לא צריכה אותי בשביל זה.
האתגר הוא להרפות, להוציא את המקדחה, ולהיכנס מ”הדלת האחורית”.
שם נעשה המג’יק.

מומלצים

עלי

לאה גלבנד, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומאמנת אישית, עם ניסיון של תשע שנים (או- עובדת, לומדת ומתפתחת בתחום מאז 2009). אני נשואה ואם לארבעה. ירושלמית מגיל 7, אוהבת יוגה ואוכל בריא, אבל גם עוגות. אוהבת ללמוד כל הזמן, ותמיד מסוקרנת: איך אנשים יוצרים שינוי משמעותי בחיים שלהם? הגעתי לפסיכולוגיה אחרי שקראתי ספרים של ארווין יאלום בילדותי שתיאר כל כך יפה את הקסם שמתרחש בחדר הטיפול, והגעתי לאימון, לאחר תהליך אימון משמעותי שאני עברתי, תהליך שנתן לי בהירות לעשר שנים קדימה.